רשלנות רפואית בניתוח 

תביעות רבות בנושא רשלנות רפואית הן לגבי ניתוחים. רשלנות בניתוח כולל ניתוח שנערך בצורה לא מקצועית, הותרת גוף זר בגוף המנותח, אי מתן טיפול הולם לאחר הניתוח ועוד. הרופא צריך לספק לחולה את כל המידע לגבי הניתוח, כולל תופעות לוואי ובעיות שיכולות להתרחש. בנוסף, כמו כן על הרופא ליידע את החולה על חלופות שונות לניתוח.

 מהי "הסכמה מדעת?"

לאחר קבלת הסברים מפורטים לגבי הניתוח כולל סיכונים, סיבוכים אפשריים וכו', המטופל צריך לתת את הסכמתו לניתוח באמצעות חתימה על טופס הסכמה. בטופס זה המטופל מצהיר על כך שהוא מודע לסיבוכים שעלולים לקרות בניתוח. "הסכמה מדעת" אומרת  שהחולה חותם על הטופס ומסכים לניתוח לאחר קבלת מלוא המידע לגביו.   החולה צריך לחתום על המסמכים כשהוא לא נמצא במצב של טשטוש או כאב. אם המטופל במצב  של בלבול הרופא יסביר את התהליך וסכנותיו לקרוב משפחתו של המנותח. אסור להעלים מידע מהחולה על מנת לגרום לו להיענות  לניתוח. זכות החולה להחליט אם הוא מעוניין לעבור את הניתוח ושקול את העניין.

איזה סוגים של רשלנות רפואית מתבצעים במהלך ניתוחים?

במהלך הניתוח עלולות לקרות טעויות שיגרמו לנזקים בחולה כולל שיתוק או החרפת מצבו. הניתוח יכול להתבצע באיבר בריא, בשיטות שגויות , ללא צורך, ללא מתן הסבר וללא הסכמה מדעת. המנתח צריך לקבוע מהי דרך הניתוח המתאימה ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הצוות של חדר הניתוח. כמו כן על המנתח להשתמש בציוד חדיש ומשוכלל המתאים לניתוח.

מהם הגורמים  לרשלנות רפואית בניתוח?

רשלנות רפאית נגרמת כאשר: המנתח הינו חסר ניסיון ומקצועיות,   אין הנחיות או כאשר לא מנתחים בהתאם להנחיות, עיכוב במתן  טיפול לאחר הניתוח, הותרת גוף זר בגוף המנותח, אי ביצוע של בדיקות מתאימות לפני הניתוח או במהלכו, איברים שלא קשורים לניתוח ניזוקים, ישנה התעלמות מבעיות של המנותח , תדרוך רשלני של צוות חדר הניתוח, מרדים לא מיומן, הנחיות מוטעות לגבי המשך הטיפול לאחר הניתוח.

מהם הניתוחים בהם מתגלה רשלנות רפואית?

סוגי הניתוחים העיקריים בגינם תובעים על רשלנות רפואית הם: ניתוחים אורטופדיים,    ניתוחים פלסטיים,  הגדלת חזה, ניתוחי אף ועוד. ניתוחים קרדיולוגים,  ניתוחי ראש, לידות הכוללות  מכשירנים וכו'.

 איך ניתן לתבוע על רשלנות רפואית?

על החולה להוכיח כי הרופא התרשל בניתוח ולא נקט במידת הזהירות המתבקשת.המטופל צריך להוכיח קשר סיבתי בין ביצועו של הרופא המנתח ובין   הנזק שנגרם למטופל. המטופל יכול גם להוכיח כי הרופא לא סיפק לו את כל המידע לפני הניתוח והוא לא היה מודע לסיכונים הכרוכים בו. המטופל יכול לטעון כי  אם  היה מודע לסיכונים ייתכן והיה מוותר על  הניתוח. עורך דין מקצועי בתחום הרשלנות הרפואית ינחה את המטופל לגבי אופן הגשת התביעה ותיעוד המסמכים הרפואיים השונים. הפרקליט יכוון   את התובע לספק חוות דעת של רופא מומחה לגבי הרשלנות רפואית. כמו כן, על הנתבע להציג את מצבו הרפואי עקב הניתוח כולל תיעוד של   אשפוזים, בדיקות, תרופות, הפניות למומחים, סיבוכים וכל הבעיות שהתעוררו כתוצאה מהניתוח הכושל.